בחירה נבונה בסופרמרקט משפרת את הבריאות!

מי לא מצא עצמו מסייר בסופרמרקט כמו ילד בחנות צעצועים? חווית הקנייה המוגשת לנו בימים אלו באמצעות רשתות השיווק השונות עלולה לגרור אותנו הצרכנים לקנייה בלתי מחושבת.
אנשי השיווק של רשתות המזון והמרכולים משקיעים מחשבה רבה בפיתוי הצרכנים כדי שיקנו יותר ממה שהם מתכוונים. רבים ממפרסמי המוצרים מכירים בכוחו של התת מודע, ומשפיעים עלינו על ידי ניצולו. לדוגמה: יצרני המזון יעדיפו שמוצריהם ימוקמו במדפים הנמצאים בגובה העיניים. מסתבר שמוצרים אלו נמכרים יותר. דוגמה נוספת – החטיפים הממוקמים באזור הקופות כך שנתעכב על ידם בזמן בו אנו מחכים לתורנו שיגיע.
כמה פעמים הלכנו לסופר "רק בשביל חלב", אך ביציאה מצאנו עצמנו עמוסים שקיות?
כאשר אנו קונים הביתה מוצרי מזון לא הכרחיים, מלבד ההוצאה הכספית הנוספת, אנו עלולים לגרום לעצמנו נזק בריאותי ו/או אסתטי: אנו אוכלים מעבר למה שתכננו וכאשר אנו מפריזים באכילה מגיעות הצרות: השמנה, עליה ברמות כולסטרול , עליה ברמות הסוכר, לחץ דם גבוה ושאר בעיות בריאותיות.

כיצד נעמוד בפיתוי?
1.
לערוך רשימת קניות ולא לקנות לפי הזיכרון.
2. לא להגיע רעבים לקניות. מי שרעב קונה יותר!
3. אם תערכו קניות בסופר בצורה של ח, כלומר בהיקף בלבד, תמצאו את מרבית המוצרים הבסיסיים להם אתם זקוקים. כל כניסה למרכז החנות תוביל לפיתויים נוספים בדמות מבצעים וטעימות.
4. אמרו לא למבצעים! בדרך כלל כאשר קונים במבצע, קונים מוצרים שלא התכוונו לקנות, לעיתים קונים אריזות מבצע מוגדלות הגורמות לנו לצריכה מוגברת. בסופו של דבר בהיענות למבצעים חרגנו מהמתוכנן, דבר העלול להוביל לאכילה מופרזת ממוצר שכלל לא התכוונו לקנות.

כיצד לקנות מוצרים בתבונה תזונתית?
כדאי להתעכב ולבחון הרכבם של המוצרים שיש בכוונתנו לרכוש. שני מקורות המידע המצויים על האריזות הם רשימת הרכיבים והסימון התזונתי. ברשימת הרכיבים מופיעים מרכיבי המוצר לפי סדר כמותי יורד, כלומר הרכיב שמופיע ראשון הוא הרכיב העיקרי במוצר. בסימון התזונתי נמצא את הערך הקלורי של המוצר, את כמות הפחמימות, החלבונים והשומנים במוצר, וערכים תזונתיים נוספים. חברות המזון מנסות להפוך מוצר לאטרקטיבי על ידי שימוש בסיסמאות שתפקידן לתת לקונה הרגשה שמדובר במוצר בריא. הצהרות כגון: "לשומרי משקל", "דל קלוריות", "ללא כולסטרול", "דיאט" ו"לייט". לא כדאי להסתמך על הצהרות אלו אלא לבדוק במו עינינו במה מדובר על ידי קריאת הסימון התזונתי ורשימת הרכיבים.

הנחיות כלליות לבחירה נכונה של מוצרי מזון:

לחמים, קרקרים, מרקים ותבשילים: מוצר המכיל מעל 3 גרם שומן ל- 100 גרם הינו שמן.
בשר, עוף, דגים ותחליפי בשר קפואים: רצוי לבחור את אלה המכילים עד 10 גרם שומן ל- 100 גרם.
מוצרי חלב : מומלצים אלו המכילים עד 5 גרם שומן ל-100 גרם.
סוג השומן: התווית "ללא כולסטרול" עשויה להטעות. לעיתים מופיעה במוצרים שמלכתחילה אינם מכילים כולסטרול. חשוב לדעת שרמות הכולסטרול הרע בדם מושפעות בעיקר מסוג השומן שבמזון, ופחות מכמות הכולסטרול הקיימת במזון. מוצרים שבין רכיביהם מרגרינה או שומנים מוקשים מהצומח, גם אם אינם מכילים כולסטרול כלל, מכילים שומן מסוג טרנס שהינו גורם מרכזי בהעלאת רמות הכולסטרול בדם. יש להעדיף מוצרים שאינם מכילים שומן מסוג טרנס. על חלק מהמוצרים כתוב במפורש שאינם מכילים שומן מסוג זה.
סוכרים: הרבה מוצרים עליהם מופיע הכיתוב "ללא סוכר", כמו וופלים ללא סוכר, מכילים אמנם מעט פחות קלוריות מהמוצר הרגיל, אך עשויים להכיל ממתיקים אלכוהוליים (סורביטול, קסיליטול, מניטול וכו') אשר גם הם עלולים להשפיע על רמות הסוכר והטריגליצרידים (שומנים בדם) כמעט כמו הסוכר הרגיל. ממתיקים מסוג זה אינם מומלצים לסובלים מרמות גבוהות של טריגליצרידים או רמות סוכר גבוהות. כדאי, אם כן, לשים לב לרשימת הרכיבים בה ניתן למצוא את סוג הממתיק שבמזון.
 
מוצרי דיאט ולייט: מוצר מזון המוגדר "דיאט" מכיל עד 40 קלוריות לכל 100 גרם. אם מדובר במשקה ההגדרה "דיאט" משמעה שב-100 מיליליטר משקה יש פחות מ-20 קלוריות. במוצר המוגדר "לייט" יש 2/3 מכמות הקלוריות, השומן או הסוכר, יחסית למוצר דומה שאיננו מוגדר "לייט". מוצר "דיאט", אם כן, אכן מכיל כמות קטנה של קלוריות, לעומת מוצר "לייט" שמכיל אמנם פחות קלוריות מהמוצר המקביל, אך לא בהכרח דל בקלוריות כשלעצמו.

 

קניות מהנות!

הכותבת: אופירה כ"ץ-שופן, דיאטנית קלינית וספורט, בעלת קליניקה פרטית בבאר שבע, לייעוץ תזונתי אישי ומנחת קבוצות לשינוי הרגלי אכילה והרזייה 

לייבסיטי - בניית אתרים